החינה של עדות מסוימות הינה מסורת ולעיתים אף יותר חשובה מהחתונה עצמה. את טקס החינה עושים לעשות לפני החתונה מה שמסמל כניסה לעולם הנישואים ומאפיין אותה עיטורי גוף אצל הכלה. נהוג למרוח את החינה באמצע כף היד של החתן והכלה בצורה עגולה ולכסות בסרט וכך גם ביד השנייה. צריחת החינה בצורה עגולה מסמלת ברכה ופרנסה ושפע.
בהמשך נוכל לראות את כיצד חוגגים את טקס החינה בעדות מסוימות, מה החשיבות ומנהגים שונים.
לרוב טקס החינה מתקיים באותו השבוע של החתונה ולעיתים מתקיים גם שבוע לפני, יחד עם זאת בעבר היה נהוג לחגוג את החינה ביום המקווה וללוות את הכלה בשירים וריקודים מיד עם צאתה מהמקווה עם התלבושות המסורתיות ובמתוקים אשר מסמלים ברכה שפע ומתיקות בהם מבורכת הכלה, מאידך, לא נהוג שהחתן יתראה עם הכלה לפחות יומיים לפני החתונה ועל כן זה מתנגש עם קיום טקס החינה ביום המקווה.
טקס החינה בעדה המרוקאית
כפי שכבר צוין טקס החינה כולל קודם כל את החינה עצמה והליך מריחתה, תלבושות ומתוקים (בדר"כ עוגיות), הרי שבעבר התלבושות הרי הם הכפתנים היו מגיעות מהמשפחה סבתות דודות ואימהות, היום ישנן חברות שמתמחות בטקסי החינה המציעות את כל המרכיבים הדרושים לטקס החינה החל מאוהל מרוקאי , תלבושות, כלי נגינה ואפילו העגות כבר כלולות בפנים. החינה אצל העדה המרוקאית היא אירוע לכל דבר ואף יותר חשוב מהחתונה, נהוג להלביש את הכלה והחתן עוד בתחילת האירוע אשר במהלכו יחליפו 3 פעמים תלבושות ויש גם חשיבות לצבע. התלבושת הראשונה תהיה בדרך כלל בצע זהב, לאחר מכן בטקס עצמו יחליפו החתן וכלה לעתיד לתלבושת בצע בורדו ובסוף תינתן להם האפשרות לבחור צבע שהם רוצים, חשוב לציין כי כל צבעי התלבושות יהיו צבעים בעלי נוכחות אותנטיים ולפי המסורת. המוזיקה אשר תתנגן ברקע הינה שירים במרוקאית כאשר כל מילות השירים הינן ברכות לבני הזוג, יש כאלה שאף מגדילים לעשות ומביאים זמר המתמחה בשירים אלה. לאחר שלב הריקודים או מתפנים לשלב הטקס עצמו בו החתן והכלה נכנסים למתחם האוהל בשירים וריקודים על אפיריון או כרכרה ואותם מלווים האורחים כאשר בידיהם מגשי מתוקים. החתן והכלה יתיישבו בכורסאות מהודרות ולצידם בני המשפחה . מומלץ שאת מריחת החינה תעשה אישה נשואה ופורייה כדי שתעביר להם את הברכה ולאחר מכן מגיע טקס הענקת המתונות מצד הורי החתן לכלה ומצד הורי הכלה לחתן המסמל את קבלתם לחיק המשפחה .
טקס החינה בעדה ההודית
גם כאן הטקס הינו צבעוני וססגוני במיוחד, אוהל החינה יעוטר במוביילים של פרחים צבעוניים, כורסאות החתן כלה יתעטפו בבד לבן סמל לטוהר ובאמצע האוהל יהיה נר "סמאי" אשר מסמל שמירה והגנה מעין הרע. תלבושת הכלה תהיה הלבוש המסורתי של ההודים "סרי" בצבע ירוק המסמל פריחה , שגשוג וצמיחה. המוטיב העיקרי הינו התכשיטים וזרי הפרחים אשר אותם יענדו החתן והכלה. במהלך הטקס כל מי שיברך את הזוג יפזר עליהם אורז וישים מטבעות כסף במגש שהוכן מראש ויועד לכך. מריחת החינה תעשה בשונה למריחה אצל עדות אחרות רק באצבע ימין.
טקס החינה העדה התימנית
בעדה התימנית הטקס הינו במקצת שונה ממה שראינו עד כה לבושה של הכלה יהיה צנוע לגמרי ויכסה את כל שטח גופה, גם כאן בדומה לעדה המרוקאית התלבושות יוחלפו 3 פעמים וכחלק מהתלבושת הכלה שמה על עצמה כמויות דיי נכבדות של תכשיטים , מחרוזות כבדות וטבעות על כל אצבעותיה בצבעים עזים כשמירה מפני עין הרע. בנוסף הכלה מניחה על ראשה מין כובע גבוה במיוחד וכבד עוד יותר .
את כניסת הזוג לטקס החינה ילוו כל בני המשפחה בתלבושות המסורתיות בעדה התימנית בשירים וריקודים תוך תיפוף על פחים ונשיאת סלסלה מלאה בביצים כסמל לפוריות.
לסיכום זה ממש לא משנה מאיזו עדה אתם טקס החינה הוא בעצם סגולה לחיים טובים ופוריים , גם אם אתם לא מהעדות שחוגגות אמצו לכם עדה מסוימת, מעבר לכך שזה מוסיף המון וכמובן עוד חגיגה .